עושים ליוני בֵּצֶפֵר.

ההבדל בין עבודה עם וורדפרס לבין עבודה עם אהבתי האמיתית, היא שבניגוד לוורדפרס, אני לא מבין מהחיים שלי ב-RoR**. כלומר, אני מבין מספיק כדי לבנות בה משהו

דוגמא לשגיאה בספריית TimThumb

שימושי בסיסי, אבל אני לא נתקל בבעיות כמו זו הנראית כאן, ברכיב שלא אני כתבתי, ולא יודע איך לקנפג באפאצ’י.
הבעיה שבתמונה נובעת משגיאה בהגדרות בשרת הווב המקומי במחשב שלי, בשילוב עם ספריית PHP לעריכת תמונות שמותקנת בתבנית הוורדפרס שבה אני מנסה להשתמש. ברגע שזה רץ ברשת, למשל אצל חברת האחסון שלי, הכל מסתתר. השאלה הגדולה היא מה עושים כדי לנהל את הפיתוח אופליין – כולל תכנים?
בעיה נוספת שנתקלתי בה היא בעיית הכתובות. כאשר העברתי לראשונה מערכת וורדפרס ערוכה וארוזה, בצירוף קובץ מסד נתונים שמכיל את כל התכנים הראשוניים, אל שרת האחסון, גיליתי שכל הכתובות מתחרבשות, כיוון שוורדפרס מאחסן את ה-URL של האתר שבו הוא מותקן, כך שאם היה נדמה לו קודם שהוא מותקן ב-http://localhost/wordpress-project/, הרי שעכשיו הוא כבר יושב ב-www.awesomedomainname.com.כדי להתגבר על בעיות אלו ואחרות, החלטתי לנסות להכין מסמך best practices לפיתוח מקומי, והנה המסקנות העיקריות שלי:

1. כאשר אתם עובדים עם אפאצ’י בקונפיגורציה מקומית, הקצו כתובת וירטואלית לאפליקציה. כך תוכלו לשמור על עקביות בשמות במעבר מהגרסא המקומית לגרסא המקוונת.

   כיצד עושים זאת?

   אפאצ’י מסוגל לטפל באתרים שונים שמאוחסנים באותה כתובת IP. לשם כך, משתמשים בהגדרה שנקראת VirtualHost, שמאפשרת לאפאצ’י להפנות בקשות שמיועדות לאתרים שונים, לספריות המתאימות במחשב, ולשייך הגדרות שונות לכל אתר כזה.

   יש ליצור תצורה של VirtualHost עבור כל אתר שברצונכם לעבוד עליו. בלינוקס בגרסאות אובונטו ודביאן, הגדרת האתרים של אפאצ’י מאוכסנת בספריה:

   /etc/apache2/sites-available/

   הוסיפו לתיקיה זו קובץ עם שם האתר שאתם רוצים לבנות, ובתוכו הכניסו את פקודות ה-VirtualHost של אפאצ’י:

   <VirtualHost somesite:80>
   ServerAdmin username@localhost
   ServerName somesite
   DocumentRoot /home/username/dev/somesite
   <Directory />
       AllowOverride All
       Options FollowSymLinks
   </Directory>
   
   ErrorLog /var/log/apache2/error.log
   
   LogLevel debug
   
   </VirtualHost>

2. השתמשו במערכת ניהול קוד מקור, כמו git או svn.קשה לי להדגיש, אפילו לעצמי, את החשיבות של הנושא הזה. כל כך קל פשוט להיכנס לקבצים ולהתחיל להכות בהם עד שהם יוצאים כמו שאני רוצה, כי איפשהו במוח אני אומר לעצמי שבמקרה הכי גרוע אני פשוט אפתח מחדש את ה-zip של התבנית.
   אז יוני – תזכור. Commit! Commit! Commit!
3. עקרון פארטו אומר ש-80% מהעבודה מתבצעת תוך ניצול של 20% מהמשאבים.
   אני תמיד שובר את הראש, לנסות לפתור את כל הבעיות שצצות. איך יעבוד טופס יצירת הקשר? איפה נשים מערכת הזמנות? מה עם גלריית פלאש?
   גם כאן, צריך פשוט לזכור להירגע, ולעשות את הדברים הפשוטים, הברורים. זה היופי באפליקציה שרצה אצלנו בשרת, ולא במקום שאין לנו שליטה בה; אפשר לעשות את כל התיקונים הקטנים, וה-tweaking שאנחנו רוצים, אחרי שהאתר כבר רץ.

לצורך פתרון הבעיה הזאת, וכדי לנסות לבנות הסבר מוצלח לשיטת העבודה, ניסיתי לפתוח באתר superuser.com  שאלה על נהלי עבודה בפיתוח על מחשב מקומי. למרבה הצער, ההיענות נמוכה. יש לי עדיין המון שאלות על ניהול הרשאות, על היתרונות והחסרונות של עבודה עם XAMPP לעומת התקנה מלאה של אפאצ’י, ועוד.

כשאצליח לפתור את הדילמות האלו, אולי אוכל לעדכן את המדריך הזה.